מאז תחילת המלחמה, עברתם אינספור ימי מילואים וסבבים,
והחיים ממשיכים - עבודה, לימודים, משפחה והמון תוכניות
מבחוץ - הכל נראה פחות או יותר בסדר.
מבפנים משהו עוד לא התיישב.

השקט לא ממש חוזר. המחשבות רצות.
הגוף לפעמים נהיה דרוך בלי סיבה. עייפות מצטברת.
התכניות עוד לא ברורות לכם. לפעמים אין חשק לפגוש אנשים. תחושה שאחרים רצים קדימה…

זה לא אומר שמשהו לא בסדר אצלכם.
זה אומר שעברתם דברים שלא פשוט לחזור מהם ישר לשגרה.

יש מי שמחכים שזה יעבור לבד.
ויש מי שמחפשים מקום לעצור בו רגע, לנשום,

ולהתחיל לזוז בקצב אחר.

אם זה נשמע מוכר
המקום שלנו - כפר שרה, הוקם בדיוק בשביל זה.